כיצד מטפלים בבקע ספורטאים

בקע “ספורטאים” היא הגדרה קלינית מעורפלת במידה רבה, המיוצגת על ידי מקבץ של סימפטומים כרוניים (שמתמשכים בדרך כלל למעלה משלושה שבועות). לתופעה יש שמות נרדפים רבים הכוללים בתוכם מצבים רפואיים מסוגים שונים – קלים וקשים יותר, כאלה היכולים לחלוף בטיפול שמרני (לא ניתוחי) וכאלה המצדיקים ניתוח. אבחנות נפוצות הן: “סינדרום המפשעה”, פובאלגיה, פובייטיס (pubeitis), אוסטאיטיס פוביס, אדוקטור טנדיניטיס ועוד. רק בחלק מהמקרים מוצדק להגיע לטיפול ניתוחי. אחת השאלות העיקריות העומדות בפני הרופא הבודק היא האם הפתולוגיה ממנה סובל הספורטאי מצדיקה טיפול ניתוחי או לא. התופעה מאפיינת סוגי ספורט בהם מתקיימים מאמצים מוגברים על שרירי הבטן, האגן והירכיים, האצות (ספרינטים), שינויי כיוון חדים ובעיטות. ענפי ספורט בהם התופעה שכיחה יותר כוללים כדורגל, כדורסל, הוקי, שייט, טניס, אופניים ועוד. בקע ספורטאים מאד אופייני לשחקני כדורגל, ספורט שבו פעילות ולחצים ספציפיים כרוכים בהאצות והאטות מהירות עם שינויי כיוון פתאומיים.

כיצד מאבחנים?

רוב הפציעות לא ניתנות לזיהוי בקלות בבדיקה גופנית או אפילו עם הדמיה מיוחדת. האבחון מבוסס על שלילת פתולוגיות אחרות שאינן מצדיקות התערבות כירורגית לתיקון בקע. יש לבסס את האבחנה על ההיסטוריה הרפואית המדויקת של התפתחות הבעיה, על בדיקה גופנית קפדנית המבדילה בין הגורמים שונים לכאבים באזורים סמוכים זה לזה, ועל הדמיה מסוגים שונים, כאשר הכלים העיקריים בהם אנו עושים שימוש הם US דינמי ו- MRI של האגן והמפשעות. התמשכות סימפטומים משמעותיים לאחר תיקון ניתוחי היא בהחלט אפשרית ויש להקטין למינימום את הסיכוי למצב זה. תיאור מדויק של התפתחות הכאב מרגע הופעתו לראשונה הוא קריטי לאבחנה. זיהוי מוקד הסימפטומים מבחינה אנטומית גם הוא קריטי. יש להבחין בין שלושה אזורים שונים: אזור התעלה המפשעתית, האזור הסופרא פובי והאזור של חיבור השרירים המקרבים אל עצמות האגן. לכל אחד מהאזורים הללו מאפיינים שונים ואבחנות סבירות שונות. ניתן להגיע לאבחנה מדויקת בעיקר על בסיס התיאור וההיסטוריה הקלינית והבדיקה הגופנית. למרות זאת אנו נעזרים בבדיקות ההדמיה לתמיכה באבחנה ובעיקר לשלילת פתולוגיות אחרות.

הטיפול

ההחלטה על התאמה לטיפול ניתוחי מחייבת במקרים רבים מאד טיפולים שמרניים מקדימים. תקופה של מנוחה והימנעות מפעולות הגורמות כאב, פיזיותרפיה ועיסויים, ניסיון טיפולי בתרופות נוגדות דלקת מסוגים שונים, זריקות מקומיות הנדרשות לעיתים, ועד כדי טיפול סיסטמי בסטרואידים חיצוניים או אנדוגניים. כל אלה יכולים להיות חלק מתהליך האבחון. לפי הספרות הרפואית העולמית, אחוזי ההצלחה של תיקון כירורגי ל”בקע ספורטאים” נע בין 85% ל- 95%. התיקון הניתוחי המוצע כטיפול לבקע ספורטאים דומה מאד לניתוח בקע מפשעתי אצל מטופלים שאינם ספורטאים. הטיפול הכירורגי מתואר בספרות הכירורגית העולמית בשתי השיטות הקיימות: השיטה הפתוחה והלפרוסקופית. בשתי השיטות נעשה שימוש ברשת סינטטית שמטרתה לתמוך ולחזק את דופן הבטן באזור התעלה המפשעתית. משך האשפוז לאחר הניתוח הוא קצר ביותר, בדרך כלל לא יותר מיממה.

החלמה ושיקום

ההחלמה מהניתוח עצמו אורכת ימים ספורים. ההמלצה הכללית היא להימנע מפעילות בשבוע הראשון שלאחר הניתוח, שהוא גם מועד הביקורת והוצאת הסיכות או התפרים הבודדים בעור. המשך תהליך ההחלמה והשיקום חייב להיות מלווה ומפוקח על ידי אנשי מקצוע. החזרה לפעילות גופנית מאומצת חייבת להיות הדרגתית. רוב המנותחים חוזרים לפעילות מלאה אחרי תהליך שיקום של 4-5 שבועות.