אצבע הדק – על התופעה, הגורמים ודרכי הטיפול

מהי אצבע הדק (Trigger finger)?

אצבעות כף היד מתכופפות הודות לגידים אשר נעים בתוך תעלה. לעיתים, בתגובה לתנועות כיפוף מאומצות, חוזרות ונשנות של האצבעות, אזור הכניסה לתעלה עובר שינויים מבניים והופך למעובה, וכתוצאה מכך תנועת הגידים בתעלה הופכת לחלקה פחות. התהליך מלווה בתחילה בכאב ועם הימשכות התופעה, התעלה הופכת למעובה יותר ואיתה גם הגידים, ובכל כיפוף של האצבע הגיד נתפס והאצבע מתקשה להתיישר.

למי זה קורה ולמה?

הצורה השכיחה ביותר של התופעה מתרחשת בעיקר בקרב אנשים בריאים בגיל הביניים ובעיקר בקרב נשים. מעורבות של מספר אצבעות שכיחה ומופיעה בעיקר באגודל ואחר כך באצבע השנייה והשלישית. צורה נוספת של המחלה הינה משנית למחלות כמו סוכרת, מחלות פרקים וכליות. בקבוצה זו התגובה לטיפול פחותה.

מהן דרגות המחלה?

השלב הראשון – טרום הדק – תלונות על כאב, היתפסות של האצבע לעיתים רחוקות ורגישות מעל כניסת הגידים המכופפים לתעלה בכף היד; השלב השני – אקטיבי – האצבע נתפסת בכיפוף אך ניתנת ליישור אקטיבי; השלב השלישי – פסיבי – האצבע נתפסת אך ניתנת ליישור רק בעזרת משיכתה בעזרת היד השנייה או לא ניתנת לכיפוף כלל; השלב הרביעי – כוויצה – האצבע לא ניתנת ליישור מלא.

כיצד המחלה מאובחנת?

האבחנה נעשית על בסיס אנמנזה מתאימה וממצאים קליניים בבדיקה גופנית. אין צורך בבדיקות הדמיה מיוחדות.

מהו הטיפול?

רוב המקרים של אצבע הדק אשר מאובחנים בשלב מוקדם ניתנים לטיפול במתן מנוחה לאצבע מפעילות מאומצת, בשימוש בסד אשר מותאם לאצבע על ידי מרפאה בעיסוק ומונע את תנועת האצבע, ובשימוש בנוגדי דלקת שיכולים לתרום להורדת הכאב, אך טרם הוכחו כיעילים בטיפול במחלה.

זריקה של סטרואידים לאזור כניסת הגידים לתעלה מומלץ בכל דרגות המחלה. מחקרים שונים הדגימו יעילות של 70-60% ללא חזרה של המחלה. הזריקה יעילה פחות במקרים שבהם המחלה נמשכה מעל חצי שנה, בחולי סוכרת ובמעורבות של מספר אצבעות. הסיבוכים במתן זריקה מקומית של סטרואידים כוללים שינוי פיגמנטציה ונמק שומן תת-עורי (אם כי באזור ההזרקה לאצבע הדק התופעה פחות בולטת). קרע גידים כתוצאה מהזריקה דווח במקרים נדירים, ובעיקר לאחר מספר רב של הזרקות לאותה אצבע, ושינויים למשך כשבוע ברמות בדיקת הגלוקוז בחולי סוכרת.

ניתוח הינו טיפול הבחירה באצבע הדק. הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית במסגרת אִשפוז יום והוא נמשך דקות בודדות. בניתוח נחתכת הכניסה לתעלת הגידים וכך מתאפשר מעבר חלק לגידים. מחקרים שונים הראו כי שיעורי הצלחת הניתוח הם מעל 97%. הסיבוכים בניתוח הם קלים וכוללים זיהום שטחי, רגישות באזור הצלקת ונוקשות של האצבע. סיבוכים קשים יותר, כגון פגיעה בעצבים התחושתיים של האצבע, זיהום עמוק והיווצרות כוויצות של האצבע, נדירים ביותר. הסיבוכים בכללם שכיחים יותר בחולי סוכרת ובמצבים קשים יותר של המחלה.