ניתוחי רשתית – ויטרקטומי

ניתוח ויטרקטומי מתאים במקרים בהם מתפתחים ליקויי ראיה שונים הנובעים מפגיעה ברשתית. ניתוח ויטרקטומי הוא ניתוח לשיפור במצבי פגיעה ברשתית העין והוא מבוצע בעקבות מספר סיבות, הבולטות שבהן הן: קרום או קרע ברשתית העין ודימום בזגוגית העין. העיקרון בניתוח הוא הוצאת ג’ל הזגוגית הממלא את חלל העין. בדרך כלל הוא מתקיים בהרדמה מקומית, ע”י החדרה של מכשירים דרך פתחים זעירים בעין שאינם דורשים תפרים.

מתי יש צורך בניתוח ויטרקטומי?

ישנן סיבות שונות שבעקבותיהן עולה הצורך בניתוח ויטרקטומי, הנפוצות שבהן הן: קרע מקולרי – חור, קרע המתפתח במרכז הרשתית, באזור המקולה (מרכז הראיה) קרום (ממברנה) אפירטינלית – קרום המתפתח וצומח על פני הרשתית באזור המקולה ועלול לגרום להפרעת ראיה, הממברנה גורמת לעיבוי של שכבות הרשתית ומובילה לעיוות המבנה התקין שלה. גדילת ממברנה כזאת עלולה להביא לירידה הדרגתית בחדות הראייה וכן לתופעה של עיוות התמונה הנראית (קווים ישרים נראים עקומים) שכיחות התופעה עולה עם הגיל. דימום בזגוגית – דימום בתוך חלל הזגוגית, הדימום גורם לאיבוד הראיה והוא יכול לנבוע ממספר סיבות למשל: סיבוכי סוכרת, חבלה בעין, ניוון של מרכז הראייה הנפוץ בעיקר בגיל מבוגר ועוד…

איך מתבצע ניתוח ויטרקטומי?

ניתוחי הרשתית – ויטרקטומי, מבוצעים לרב בהרדמה מקומית. העיקרון בניתוחים האלו הינו הוצאת ג'ל הזגוגית הממלא את חלל העין. המנתח פותח שלושה פתחים זעירים בלובן העין ומכניס דרכם את מכשירי הניתוח. מכשיר הוויטרקטום חותך ושואב את נוזל הזגוגית. בשל גודלם הקטן של המכשירים במרבית המקרים אין אפילו צורך בתפרים בסיום הניתוח. במצבי ממברנה אפירנטלית מטפלים באמצעות הסרת הקרום שמכסה את מרכז הראייה. זוהי פעולה עדינה מאוד שדורשת מיומנות רבה של המנתח. בניתוחים לתיקון קרע מקולרי ממלא המנתח בסיום הניתוח את העין בגז או בשמן סיליקון. את הגז מחליף בהדרגה במשך מספר שבועות נוזל שמייצרת העין. בדרך כלל הניתוח נמשך כשעה, אולם במקרים המורכבים יותר הוא יכול להימשך זמן רב יותר. במרבית המקרים אין צורך באשפוז לאחר הניתוח, וניתן להשתחרר כמה שעות אחריו.

מה צפוי לאחר הניתוח?

בשעות הראשונות שלאחר הניתוח ייתכנו כאבים קלים. יש להתכונן לתקופת החלמה בת כארבעה שבועות שבהם אסור לעשות מאמץ פיזי ואסור להיחשף לאבק או ללכלוך. בשבועות הראשונים לאחר הניתוח צפויה הראייה להיות מטושטשת. בניתוחים בהם מוחלפת הזגוגית בגז – הראייה הולכת ומשתפרת ככל שהגז הולך ונספג, העין מייצרת נוזל שמחליף אותו והרשתית מתייצבת. במקרים שבהם מוחלפת הזגוגית בשמן סיליקון – שיפור בראייה צפוי לאחר הוצאת שמן הסיליקון. ההליך הזה ננקט מספר חודשים לאחר הניתוח. בניתוחי קילוף של ממברנה אפרטינלית – עשוי השיפור בראייה להיות מורגש רק לאחר כמה חודשים. שימו לב! במקרים בהם הזגוגית מוחלפת בגז כל עוד העין מלאה בגז אסור לטוס. יש לדחות את הטיסה עד שהנוזל שמייצרת העין ממלא את כל חלל העין (לרוב כ3-4 שבועות). בנוסף, אם צריך לעבור ניתוח אחר בהרדמה כללית בעת שעדיין יש גז בעין, יש לדווח על כך לרופא המרדים כדי שישתמש בחומרי הרדמה מתאימים.

האם עלולות להיות לניתוח תופעות לוואי?

כמו בכל ניתוח, גם בניתוח ויטרקטומי עלולים להיות סיבוכים, אך הודות לטכניקות הניתוח המתקדמות שנוקטים כיום שכיחותם נמוכה ביותר. תופעות לוואי שעלולות להופיע הן: התפתחות קטרקט – בייחוד אצל מנותחים מעל גיל 50. לחץ תוך עיני לא יציב, תחושת אי נוחות בעין, דימום בזגוגית אשר לרוב נספג בתוך כמה שבועות. במקרים נדירים עלולה להתפתח היפרדות רשתית או זיהום לאחר הניתוח.