בקע טבורי
הבקע הטבורי יכול להיות נרכש (יתפתח בהדרגה במהלך השנים עקב היחלשות של השריר) או מולד. בקע טבורי מולד נגרם עקב התאחות לא תקינה של אזור הטבור לאחר נשירת חבל הטבור.
הבקע הטבורי איננו מצב מסוכן (מלבד במצב של כליאה), אך הוא עלול לגדול עם השנים ולגרום לכאבים ולאי נוחות.
במצב של כליאה, איברים מחלל הבטן (בעיקר המעי הדק), נכלאים בתוך שק הבקע ללא יכולת לצאת. האיבר שנכלא בשק עלול שלא לקבל אספקת דם. המשמעות היא נמק.
ולכן, במצב של כליאה, יש להגיע לניתוח באופן מידי.
התסמינים של כליאה כוללים בד”כ כאבים עזים באזור הבקע, בחילות והקאות והעדר יציאות.
מהם התסמינים של הבקע הטבורי?
הסימן השכיח ביותר הוא נפיחות באזור הטבור שאינה כואבת (בד”כ). יחד עם זאת, בעת מאמץ גופני או שיעול, חלק מהאנשים יחושו כאב, אשר יחלוף בעת מנוחה.
הטיפול הניתוחי בבקע הטבורי:
ילדים עד גיל 6 – הבקע בד”כ נסגר באופן טבעי ואין צורך בהתערבות ניתוחית כלשהי (אך עדיין כדאי ורצוי להיבדק על ידי כירורג ילדים).
גיל 6 ומעלה, העלמת הבקע הטבורי אפשרית רק באמצעות ניתוח.
הניתוח יתבצע בגישה “פתוחה” שהיא הגישה הקלאסית לטיפול בבקע הטבורי.
בגישה זו, המנתח ישעה חתך בדופן הבטן, יכניס את הבקע חזרה פנימה ויניח רשת לצורך חיזוק דופן הבטן.
הניתוח אורך עד שעה והוא נחשב לבטוח מאוד.
התאוששות והחלמה מניתוח בקע טבורי:
רוב הניתוחים נעשים במסגרת אשפוז יום ובד”כ המטופל משתחרר לביתו כמה שעות לאחר הניתוח.
בימים הראשונים מומלץ לנוח ויש להימנע מפעילות מאומצת. ניתן לקחת משככי כאבים.
נבחרת הרופאים של מדיקה RMC
