הבקע המפשעתי (קילה בשפת החבר’ה) מוכר לאנושות כבר למעלה מ-3,000 שנה. התיאור הראשון של בקע מפשעתי נמצא ביוון כבר בסביבות שנת 1,500 לפנה”ס, וכעבור 500 שנה תואר הניתוח הראשון המיוחס לרופא הרומאי סלזיוס.
מהו בקע מפשעתי?
בניגוד למבוגרים, שאצלם הבקע לרוב נרכש ונובע מחולשה של דופן הבטן, אצל ילדים בריאים הבקע הוא לרוב מולד. הבקע מתפתח כאשר הקרום העוטף את חלל הבטן (הפריטונאום בלעז, צפק בעברית) חודר למפשעה במהלך החיים העובריים ויוצר פתח בין הבטן למפשעה. הפתח אמור להיסגר לפני הלידה, ואם אינו נסגר, נוצר בקע שכבר לא ייסגר, מה שמאפשר גלישה של נוזל, שומן או איברים מהבטן למפשעה; אצל בנים – הגלישה היא גם לשק האשכים.
בקעים מפשעתיים מהווים את הסיבה השכיחה ביותר לניתוחים בתינוקות וילדים. ביילודים בריאים השכיחות מגיעה ל- 4.4% ובפגים עד 25%. הבקעים שכיחים אצל בנים יותר מאשר אצל בנות (בערך פי שלושה). ב-60% מהמקרים מופיעים הבקעים בצד ימין וב-10% התופעה דו צדדית.
מהם סימני הבקע?
לרוב הבקע נראה כנפיחות במפשעה או בשק האשכים, שבולטת יותר בעת עליית הלחץ התוך בטני, כמו בזמן בכי או מאמץ. הבליטה יכולה כמעט להיעלם לחלוטין בזמן מנוחה.
קיימת סכנה שהבקע המפשעתי ייכלא. במצב כזה, התוכן שיצא מחלל הבטן לשק נלחץ, ועקב כך אספקת הדם אליו נפגעת והוא עלול לעבור נמק. אצל בנים אספקת הדם לאשך נפגעת אף היא, ויש סכנה של נמק ופגיעה בפוריות.
בנוסף לנפיחות, התינוק יסבול מאי שקט; הילד יתלונן על כאבים ויכולה להופיע הקאה הנובעת מחסימת המעי. ניתן לרוב לראות גוש נפוח ורגיש במפשעה וזה מצב שמחייב בדיקה דחופה של רופא. במהלך הבדיקה, אם ניתן, מנסים להחזיר את התוכן הכלוא לחלל הבטן. אם זה לא מתאפשר, מנתחים בדחיפות. ניתוח דחוף כרוך בסיבוכים ולכן רצוי לטפל בבקע לפני שתופיע כליאה.
האם בדיקות הדמיה יעילות בתחום זה? היעילות של כל בדיקות ההדמיה עדיין אינה חד משמעית. לדוגמא, בדיקת US שמדגימה ממצאים מתאימים לבקע, ללא ממצאים מחשידים אחרים, אינה מחייבת ניתוח.
מהו הטיפול?
הטיפול בבקע מפשעתי הוא ניתוח המבוצע תחת הרדמה כללית, ולפי צורך גם אזורית ומקומית. הניתוח מתבצע תוך פתיחה של המפשעה בחתך רוחבי, חשיפה של שק הבקע, החזרת התוכן שבתוכו לחלל הבטן ותפירת בסיס השק, תוך הקפדה על שמירת שלמותם של צינור הזרע וכלי הדם של האשך. התפרים לרוב נמסים והחתך בעור נסגר בדבק שכעבור שבוע מתחיל להתקלף.
אצל מבוגרים ידוע על מספר יתרונות בניתוח לפרוסקופי (חדירה לבטנו של המנותח דרך מספר חתכים קטנים בדופן הבטן וביצוע הניתוח בפיקוח מצלמה) שכוללים פחות כאב, חזרה מהירה יותר לעבודה ותיקון בקע דו צדדי, אם נמצא כזה. בילדים, ישנן מספר שיטות שנחקרות, אך מכיוון שהחתך הפתוח קטן, רמת הכאב נמוכה ורובם משתחררים לביתם כעבור שעות ספורות. היתרונות לניתוח לפרוסקופי עדיין לא הוכחו.
שאלה שמרבים לשאול היא: האם לתקן גם את הצד השני? חשיפה של הצד השני הייתה מקובלת מאוד בעבר והיום פחות. גיל הילד, המין והצד שבו קיים הבקע, הם גורמים שמשפיעים על הסיכון להופעת בקע בצד השני ומהווים שיקול בקבלת ההחלטה.
פגיעה באיברים שנמצאים בשק נדירה, אך שכיחותה עולה בעת כליאה. אשך טמיר הוא סיבוך מאד נדיר שלפעמים מחייב ניתוח חוזר. הישנות של הבקע היא בסיכון של פחות מ-1% בילדים בריאים, ויכולה להגיע עד 15% בפגים ו- 20% לאחר ניתוח עקב כליאה. פגיעה בצינור הזרע נדירה ולא הוכח קשר בין ניתוח בקע לאי פוריות בגברים. חשוב לציין שכל הסיבוכים הניתוחיים פחותים בהרבה מהסיכון שקיים בהימנעות מניתוח.
בגמר הניתוח הילד מועבר לחדר התאוששות, שם הוא נמצא בהשגחת האחות ופוגש את הוריו. כשהילד עירני ניתן להתחיל שתיה וכלכלה בהדרגה ולתת משככי כאב לפי צורך. שלוש שעות לאחר הניתוח, מרבית הילדים הבריאים משוחררים הביתה.
מה חשוב לעשות בבית לאחר הניתוח? מומלץ לשמור על הילד בבית כשלושה ימים. את אזור החתך הניתוחי ניתן לשטוף במי סבון ביום הניתוח. מתן משככי כאב – לפי צורך. אם החום עולה מעל 38 מעלות, מופיע אודם או נפיחות באזור הניתוח, יש לפנות לרופא המנתח או לרופא המשפחה ולפי צורך להגיע לחדר מיון. מומלץ להגיע לביקורת כשבועיים לאחר הניתוח.
הכותב ד”ר דני ירדני הוא כירורג ילדים.
- לזימון תור ויעוץ בתחום חייגו
- 2323*
מאמרים דומים
מאמרים נוספים שנכתבו ע”י ד"ר דני ירדני
מומחים לכירורגיית ילדים
