דלקת אוזן תיכונה בילדים – הנחיות קליניות.
הגדרה: היא המחלה הזיהומית החיידקית השכיחה והסיבה העיקרית למתן טיפול אנטיביוטי בילדים. עקב עליה בשכיחות החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה המקובלת, בשנים האחרונות נבחנת מחדש הגישה הנכונה לטיפול בדלקת אוזן בילדים במיוחד עקב האיבחון הלא נכון בחלק מהמקרים אשר גורם למתן טיפול אנטיביוטי מיותר.
בחלק מהמדינות בעולם, בעיקר בהולנד, נהוג להשהות את הטיפול האנטיביוטי עד 72 שעות מהתחלת הדלקת בילדים מגיל חצי שנה שאין להם גורמי סיכון למחלה קשה. הילדים האלה מקבלים משכחי כאבים, טיפול להורדת חום ורק אם אין שיפור או שיש החמרה במצב, מתחילים טיפול אנטיביוטי. השיטה הזו הורדה את השימוש באנטיביוטיקה ב- 30% ולא רק כך אלא גם הורידה את שכיחות עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה. השיטה הזו עדיין לא כל כך מקובלת בקהילת הרופאים בארץ מסיבות שונות חלקן כלל אינן רפואיות.
האבחון הנכון של המחלה:
תחקיר נכון של המשפחה יכול להוביל לאבחנה: דלקת אוזן תיכונה בילדים מתחילה בד”כ אחרי זיהום נגיפי של דרכי הנשימה העליונות. חום גבוה אינו בהכרח תוצאה של דלקת האוזן. הוא יכול להיות תוצאה של הזיהום הנגיפי של דרכי הנשימה.
צריך להתייחס לנקודות הבאות:
- חום, אי שקט, כאב אוזנים.
- כאב אוזניים בעיקר בשעות הלילה.
- נגיעה באוזניים איננה מהווה תסמין אופייני. זה יכול לקרוא גם בזמן בקיעת שניים.
- תסמינים של שקד שלישי גדול: נזלת כרונית, נחירות לילה.
- ילדים עם מחלות דרכי נשיחמה: אסתמה, ברונכיט.
- ילדים עם מחלות אלרגיה.
- עישון סביבתי.
- שהיה במעונות עם צפיפות גבוה.
- תת תזונה.
- סיפור משפחתי של דלקות אוזניים בילדים.
- מומים מולדים של הפנים ודרכי הנשימה.
כל אלה מהווים גורמי סיכון להתפתחות דלקת אוזנים חריפה בילדים.
בדיקת גופנית:
בדיקת אוזן נכונה לרוב תגלה את המחלה ללא בעיות. בדיקת האוזן נעשית באמצעות אוטוסקופ ולפעמים דרושה בדיקת אוזן תחת מיקרוסקופ במקרים של שעווה שמסתירה את התופית. בעיניים מנוסות ניתן לזהות עור תוף מודלקת, בולט בצבע צהוב/אדום ללא אוויר מאחורי עור התוף. לפעמים המוגלה פורצת החוצה דרך נקב קטן בעור התוף דבר אשר גורם להקלה בתסמינים של המחלה. בבדיקה אנחנו נראה הפרשה מוגלתית/דמית בתעלה השמע החיצונית.
צריך לזכור שמדובר בתהליך עם התפתחות מהירה. לפעמים הילד נבדק אצל הרופא אשר לא מזהה דבר חריג אך כעבור מספר שעות מתפתחת הדלקת החריפה.
הטיפול הנכון:
- כאמור לעיל, במקרים של דלקת אוזן חריפה ללא תסמינים קשים ובגיל מעל חצי שנה, ניתן להמתין עם הטיפול האנטיביוטי. כשאין חום גבוה, אי שקט והילד מתפקד טוב, אפשר להשהות את הטיפול האנטיביוטי 72 שעות. יש להבטיח מעקב הולם הן מצד המשפחה והן מצד הרופא המטפל. יש להשתמש בתרופות נגד כאבים לפי הצורך.
- מעל גיל 6 חודשים מומלץ לשקול טיפול אנטיביוטי מיידי במצבים הבאים:
- בלט ניכר של עור התוף.
- חום מעל 39 .
- אי שקט ניכר.
- מומים באזור הפנים.
- חסר חיסוני.
הטיפול האנטיביוטי המקובל כקו ראשון הוא מוקסיפן. במקרים של רגישות למוקסיפן יש תכשירים אחרים. אין סיבה להתחיל טיפול עם אנטיביוטיקה מורכבת. במקרים של כישלון טיפולי ראשוני אז עוברים לקו שני של אנטיביוטיקה כדוגמת אוגמנטין.
אנחנו עדים למצבים שהמשפחות לוחצות על הרופא המטפל לתת אוגמנטין כטיפול ראשוני. זו טעות גדולה שבגללה יש עליה ניכרת בעמידות החיידקים לאנטיביוטיקה הזו. אנחנו צריכים לשמור את האנטיביוטיקה המתקדמת למקרים מורכבים, מסובכים עם חיידקים שאינם רגישים למוקסיפן.
- במקרים של כישלון טיפולי עם אנטיביוטיקה רצוי לבצע דיקור אוזן בדי לפנות את המוגלה, לשפר את מצב הילד וגם לקחת בדיקת מעבדה בכדי לזהות את סוג החיידק ולהתאים לו את הטיפול האנטיביוטי המתאים. הפעולה הזו מאוד פשוטה ולפעמים מאוד נחוצה ויכולה לחסוך סיבוכים קשים באותם ילדים שלא הגיבו לטיפול אנטיביוטי.
ד”ר סלים מזאוי הוא מנהל מחלקת אף אוזן גרון וניתוחי ראש צוואר במרכז הרפואי “העמק” בעפולה ומתמחה בילדים.
- לזימון תור ויעוץ בתחום חייגו
- 2323*
מאמרים דומים
מאמרים נוספים שנכתבו ע”י ד"ר סלים מזאוי
מומחים אף אוזן גרון
