דליות ורידים ברגליים מהוות בעיה רפואית תפקודית לכל דבר ולא רק בעיה אסתטית. מדובר בתופעה שעלולה לגרום לסיבוכים קשים ולהגבלה ניכרת בתפקוד היומיומי. מחלת הדליות נפוצה מאוד ומחקרים מראים שעד 60% מהאוכלוסייה בעולם סובלים מדליות ורידים, כאשר נשים חולות פי שלושה יותר מהגברים.
מערכת הוורידים ברגליים, שמנקזת את הדם הוורידי לכיוון הלב, בנויה משלוש מערכות: הוורידים העמוקים שמנקזים עד 95% מהדם הוורידי; המערכת השטחית שאליה שייכים וריד הספון הגדול, וריד הספון הקצר והענפים; והמערכת השלישית – מערכת הוורידים הפרפורנטים, שמחברים את המערכת העמוקה והשטחית. לאורך וריד הספון הגדול והקצר קיימים מסתמים במרווח של 10-15 ס”מ, המאפשרים זרימה של הדם רק למעלה, לכיוון הלב.
מחלת הדליות נוצרת במערכת ורידים שטחית עקב התרחבות של הוורידים והמסתמים, שהם חלק מדופן הווריד (אי-ספיקה). ורידים אלה אינם מצליחים לדחוף את הדם למעלה, לכיוון הלב, וכתוצאה מכך הדם מתחיל לזרום בחזרה לתוך הרגל (Reflux). לחץ הדם המוגבר בתוך הוורידים גורם להתרחבות הווריד ויוצר דליות; הוורידים השטחיים הופכים להיות כחולים, נפוחים, מפותלים ומסולסלים.
הסיבות למחלה מגוונות. ברוב המקרים מדובר במחלה תורשתית שמתבטאת בחולשה של דופן הווריד מילדות, דבר שגורם במשך השנים להתרחבות של הווריד ועלייה בלחץ הדם התוך ורידי. העלייה בנפח הדם, הלחץ המופעל על הוורידים בבטן ובאגן והשינויים ההורמונליים בהריון, מובילים להיווצרות של דליות ורידים. גיל מתקדם, עודף משקל, עמידה או ישיבה ממושכת מהווים גורמי סיכון נוספים. בנוסף, יכולות להיות סיבות משניות כגון: טראומה, חסימה דרך לחץ חיצוני, דלקת או פקקת בתוך הווריד.
אבחון מחלת הדליות מתבצע ע”י בדיקה רפואית ובדיקת אולטרסאונד דופלקס של הוורידים העמוקים והשטחיים. בדיקת הדופלקס יכולה לגלות חסימה במערכת ורידים עמוקה, והיא מאפשרת הדגמה של רפלוקס על רקע אי-ספיקה של המסתמים במערכת ורידים שטחית.
כבדות, עייפות וגירוי מקומי
דליות ורידים ברגליים יכולות לגרום לכאבים, נפיחות, כבדות, עייפות ברגליים, תחושת חום וגירוי מקומי. הכבדות, העייפות והכאבים חולפים בהרמת רגליים. מצבים שבהם הוורידים מתרחבים ויותר דם מצטבר ברגליים גורמים להחמרה בסימפטומים. לכן, המצב מחמיר במזג אוויר חם, אחרי סאונה, בערב בתום יום עבודה, בעמידה או בישיבה ובימים הראשונים של המחזור אצל נשים. במקרים קשים ולא מטופלים – עלולות להופיע גם בצקות, שינוי של צבע העור לחום כהה (פיגמנטציה), פקקת (Thrombophlebitis), דלקת קשה של העור, דימום ופצעים קשי ריפוי.
מה ניתן לעשות? בחירת שיטת הטיפול מבוססת על הממצאים הקליניים, הגיל, העיסוק היומיומי ומצבו הכלכלי של המטופל.
טיפול שמרני (לא פולשני): מבוסס על הליכה, פעילות ספורטיבית, שימוש בחבישות או בגרביים אלסטיות (בדרך כלל דרגה 2), מניעה מעמידה או ישיבה ממושכת והרמת רגליים בזמן מנוחה. המטרה הינה הורדת הלחץ התוך ורידי ושיפור ניקוז הדם מהרגליים.
טיפול פולשני: טיפול זה נועד למנוע זרימה של הדם דרך הווריד השטחי הפגוע והעברת הדם לניקוז דרך מערכת הוורידים העמוקה. קיימות 4 שיטות להעלמת ורידים ברגליים:
- ניתוח (Stripping) – בניתוח שולפים את וריד הספון והענפים המורחבים מהגוף דרך חתכים קטנים. ניתוח כזה מתבצע בהרדמה כללית או אפידורלית.
- טיפולים אנדותרמיים (בעזרת חום) – לייזר, גלי רדיו (RF) או קיטור: מכניסים סיב לתוך וריד הספון והורסים את הרירית הפנימית שלו דרך השפעת החום שנוצר, או ע”י לייזר, גלי רדיו או קיטור. הטיפול גורם לווריד להתכווץ ולהיסגר.
- טיפול בחומר מטרש (סקלרותרפיה) – סגירת ורידים שטחיים דרך הזרקת חומר מטרש שהורס את הרירית הפנימית של הווריד וגורם לסגירתו. זו השיטה היחידה שמאפשרת טיפול בכל סוגי דליות הוורידים ברגליים: העלמת ורידים גדולים דרך הזרקת קצף והעלמת נימים ודליות קטנות דרך הזרקת חומר נוזלי בריכוז נמוך. הטיפול מתבצע במרפאה, ללא צורך בהרדמה וללא הגבלה בשגרה ובתפקוד היומיומי לאחר הטיפול.
הזרקת דבק רפואי: טיפול חדשני שמבוסס על הזרקת דבק רפואי לתוך הווריד על מנת ‘להדביקו’ ולסגור אותו.
הכותב, ד”ר עומר עבד אלכרים, הוא מומחה לכירורגיה כללית, כירורגיית כלי דם ורפואה דחופה.
- לזימון תור ויעוץ בתחום חייגו
- 2323*
מאמרים דומים
מאמרים נוספים שנכתבו ע”י ד"ר עומר עבד אלכרים
מומחים לכירורגית כלי דם
