מרבית פגיעות הספורט בכתפיים קשורות עם נפילות תוך כדי בלימה עם הידיים או נפילה ישירה על הכתף. סוגי הספורט השכיחים כגורמים לפגיעות הם רכיבת אופניים בעיקר בשטח וסקי. יש לציין כי בכל ספורט עם סכנת נפילה כמו כדורגל, כדורסל וכן אומנויות לחימה יש סיכוי לפגיעות של הכתפיים.
סוגי הפציעות השכיחות בכתף:
- פגיעות של עצם הבריח – שברים או פריקות של עצם הבריח.
- פגיעות של מפרק הכתף – בעיקר פריקות של מפרק הכתף.
- שברים של עצם הזרוע.
- קרעים בשרוול המסובב.
סוג הפציעה משתנה בהתאם לגיל, כאשר קרעים בשרוול המסובב מופיעים לרוב מעל גיל 40 בעוד פריקות של מפרק הכתף שכיחות בגיל הצעיר יותר. בילדים מתחת לגיל 13 נדיר מאוד שישנן פריקות. ילדים לרוב יסבלו משברים בין אם בעצם הבריח או בעצם הזרוע.
במאמר הנוכחי אדבר על פגיעות של עצם הבריח ועל פריקות של הכתף.
פגיעות בעצם הבריח
שתי פגיעות שכיחות הן שבר בעצם הבריח ופריקת החלק המרוחק של העצם.
שבר מהווה פגיעה ברצף העצם. קיימת רגישות ממוקדת באזור השבר וכן כאב בהרמה של היד. הכאב מורגש מידית ולרוב לא מאפשר המשך תפקוד. כדי לאבחן את הפגיעה יש צורך בצילום רנטגן. ברוב המקרים ניתן לטפל בשבר בעזרת מתלה בלבד וניתן לצפות בתוך כ-3 חודשים לחזרה לפעילות מלאה. במקרים מסוימים ישנו צורך בקיבוע ניתוחי של השבר.
הגורמים הקובעים צורך בניתוח הם: מיקום השבר, מידת התזוזה, כמו גם רמת התפקוד של הנפגע – האם מדובר בספורטאי, עובד עבודה פיזית וכן גיל המטופל. במקרה שיש צורך בניתוח רצוי כי יבוצע סמוך למועד השבר ולכל היותר תוך כשבועיים. הניתוח אינו מזרז משמעותית את ההחלמה או את החזרה לפעילות. ברוב המקרים ניתן לצפות לחזור לפעילות קלה, עבודה משרדית בתוך כשבועיים-שלושה, לפעילות ספורט קלה בתוך כחודשיים ולפעילות מלאה בתוך ב-4 חודשים.
פריקה של עצם הבריח
המונח פריקה מתייחס לפגיעה במפרק. במצב תקין, העצמות שמרכיבות את המפרק נמצאות אחת מול השנייה. במקרה של פריקה אחת העצמות זזה ממקומה כך שאינה עומדת יותר מול העצם השנייה. במקרה של פריקת עצם הבריח מדובר במפרק בין עצם הבריח לבין עצם השכמה. המפרק נמצא בחלק העליון של הכתף. למעשה כששמים את היד על הכתף החלק העליון ניתן להגיש בעצם השכמה החיבור בינה ועצם הבריח הוא מפרק, המפרק האקרומיו-קלויקולרי או בלועזית ראשי תיבות ACJ.
כתוצאה מהחבלה למעשה עצם השכמה מתנתקת מעצם הבריח, הכתף נראית שמוטה ועצם הבריח נראית כבולטת מתחת לעור. לרוב מרגישים בפגיעה מידית, אך יתכן שבשלב הראשון לא יורגש כאב משמעותי ואפילו אפשר להמשיך בפעילות קלה כמו רכיבה או גלישה. גם כאן האבחנה הסופית היא בעזרת צילום רנטגן.
בדומה לשברים בעצם הבריח רוב הפגיעות אינן דורשות התערבות ניתוחית וניתן להסתפק בקיבוע עם מתלה. בשונה משברים, הפריקה אינה חוזרת למקום. למעשה, נשאר עיוות מסוים הנראה לעין בעיקר בזמן הרמה של היד. לרוב תוך כ3 חודשים ניתן לחזור לפעילות כמעט מלאה כולל פעילות ספורט ועבודה פיזית. השיקול לגבי ניתוח תלוי בחומרת הפגיעה כמו גם בסוג התפקוד של הנפגע. צריך לקחת בחשבון גם עיוות קוסמטי אם כי לאחר ניתוח ישנה צלקת במקום הבליטה.
ישנם מגוון ניתוחים לשחזור הפריקה, כעיקרון יש צורך בניתוח וקיבוע עצם הבריח חזרה לעצם השכמה על ידי רצועה כלשהי, ביולוגית (לרוב מתורם) או רצועה סינטטית, בנוסף לקיבוע כלשהו – זמני או קבוע. גם במקרה זה הניתוח אינו מזרז משמעותית את השיקום.
פריקות מפרק הכתף
בניגוד לעצם הבריח, פריקת כתף היא אירוע הרבה יותר טראומטי. הכאב מיידי ולעיתים ממש משתק. לא ניתן להמשיך בפעילות ויש צורך בפינוי מיידי לקבלת עזרה רפואית והחזרת הכתף למקום. לרוב מבצעים צילום לזיהוי מדויק של הפציעה ואז רופא במיון יחזיר את הכתף למקום. במקרים חריגים (האירוע קורה בשטח, זמן פינוי ממושך ויש איש רפואה שהינו בעל ניסיון ויכול להחזיר את הכתף למקום), ניתן לחזיר גם ללא צילום. לאחר החזרה למקום ישנה הקלה ניכרת בכאבים.
הסכנה העיקרית בפריקת כתף בגיל הצעיר היא פריקות חוזרות. הסיבה לפריקות חוזרות היא העובדה שבמהלך הפריקה יש נזק למנגנון הייצוב של הכתף. פריקות חוזרות שכיחות ככל שגיל הנפגע צעיר ובפרט בשנות העשרה או שנות העשרים המוקדמות. אירועים חוזרים של פריקה יכולים להיות גם קלים יחסית כלומר שיש תת פריקה. הכוונה בתת פריקה היא שחשים שאכן הכתף יוצאת מהמקום אבל בתוך מספר שניות או דקות חוזרת למקום. מדובר בפריקה לכל דבר אלא שהחזרה היא ללא עזרה רפואית.
מי שסובל מתת פריקות או פריקות חוזרות זקוק במרבית המקרים לניתוח לצורך ייצוב הכתף. ניתוחים אלו נעשים בהרדמה כללית ובטכניקה ארטרוסקופית ברוב המקרים. בעקבות הניתוח ישנה תקופת החלמה של מספר חודשים ובתום כ-6 חודשים ניתן לצפות לחזרה לפעילות מלאה ורגילה, ללא אירועים חוזרים של פריקות.
לסיכום:
בהתייחס לכל הפציעות שפורטו, הטיפול הראשוני הוא קיבוע של היד במתלה והפסקת הפעילות.
יש חובה להגיע לבדיקת רופא בשלב מוקדם. רצוי בהמשך להתייעץ עם אורתופד, מומחה כתף, לגבי המשך הטיפול ובוודאי במקרים בהם יש צורך בניתוח.
המאמר מסכם רק את עיקרי הדברים וישנם שיקולים רבים לדיון בקבלת החלטה.
כותב המאמר הוא ד”ר אבי שזר, מומחה באורתופדיית כתף ומנהל תחום הכתף במרכז הרפואי העמק.
- לתיאום פגישת ייעוץ ניתן לפנות למזכירתו לריסה במספר
- 052-4224623
מאמרים דומים
מאמרים נוספים שנכתבו ע”י ד”ר שזר
מומחים לאורתופדיה
